מוזיקה ביזנטית היא המוזיקה של הכנסיה היוונית האורתודוקסית וגם הבסיס של המוזיקה היוונית המסורתית. המוזיקה היוונית של הביזנטיון הייתה בעצם מזמור קודש בטקס הנוצרי האורתודוקסי בכנסיות הנוצריות בימי הביניים.
המוזיקה הביזנטית הייתה מיושמת בכל הפעילויות היום יומיות כמו חגיגות, תיאטראות, מירוצי סוסים, משחקים, קבלות פנים ועוד. המוזיקה הביזנטית המקורית אמורה להיות דומה לזאת שהושמעה בכנסיות כי השתמשו באותה מערכת צלילים, מקצבים ואותם שיטות הביצוע.
ידוע שהיו מקהלות שהיו שרים בליווי כלי נגינה כולל העוגב (כלי שאסור להשתמש במוזיקה הכנסייתית הנוצרית עד היום) אשר נשלח מהאימפריה המערבית כמתנה לקיסר פיפינוס בשנת 757 לספירה.
האוסף האצום של המנגינות הביזנטיות פותח על ידי מספר מצומצם של ארכיטיפים בעלי השראה לשמור ככל האפשר על המודלים של הכנסיה. זו הסיבה שהמאפיין העיקרי של המוזיקה הביזנטית שהיא מונופונית.
כלי הנגינה במוזיקה הביזנטית
כלי הנגינה במוזיקה הביזנטית דומים לאלה שהיו ביוון העתיקה. גם גברים וגם נשים נגנו בכלי הנגינה. קיימים לפחות שני סוגים של הרכבים מוזיקליים: הרכב של כלי נשיפה והקשה והרכב של כלי מיתר. כלי נגינה נוספים שהיו הם שופרים, חלילים, מצילתיים ותופים. כלי המיתר שניתן למצוא בהרכב הביזנטי הם לירה, נבל וכינורות. במנזרים השתמשו גם בפעמונים.