חוף ואי (Vai) הוא חוף חולי מרהיב עם יער דקלים באי כרתים שנחשב לאטרקציה פופולארית באיזור. החוף נמצא כ-24 ק"מ מהעיירה סיטיה בכרתים ונחשב לשמורת טבע מוגנת. זהו יער עצי הדקלים הגדול ביותר באירופה.
החוף בעל חול ים זהוב ונקי עם מים צלולים בצבע מרהיב שמתאימים לפעילות שנורקלינג. בעונת הקיץ החוף עמוס בתיירים וניתן למצוא דוכני מזון, ציוד צלילה וגם להשכיר כסאות ים ושמשיות.
ישנה גם מסעדה המגישה מאכלים יוונים מסורתיים. בסמוך למסעדה ישנו שביל המוביל אל נקודת תצפית מרהיבה שכדאי מאוד לראות.
המיתוס: "הגרעינים של הפיראטים"
במשך שנים רבות סופר סיפור פופולרי (שעדיין מושמע על ידי מדריכי טיולים רבים): לפי האגדה, פיראטים ערבים (או חיילים סרצנים) שהגיעו לחוף בספינותיהם, אכלו תמרים שהביאו איתם מאפריקה והשליכו את הגרעינים על החול. מהגרעינים הללו צמח היער המפואר שאנו רואים היום. גרסה אחרת מייחסת זאת לחיילים רומאים.
מחקרים בוטניים וגנטיים הפריכו את סיפור הפיראטים. התברר שהדקלים בחוף ואי הם מזן דקל התמר הקנארי (Phoenix theophrasti) המכונה גם "דקל כרתים".
- לא פולש: זהו מין אנדמי לאזור הים התיכון, כלומר הוא צמח כאן באופן טבעי עוד לפני שהאדם הגיע לאזור.
- שריד פרהיסטורי: הדקלים הללו הם שריד מתקופות גיאולוגיות קדומות שבהן האקלים באירופה היה טרופי יותר. יער ואי הוא הריכוז הגדול ביותר שנותר מהמין הזה בעולם.
- הבדל מהתמר המוכר: בניגוד לדקל התמר המצוי (Phoenix dactylifera) שפירותיו מתוקים ואכילים, הפירות של דקל ואי הם קטנים, סיביים ובעלי טעם מר – מה שמחזק את הסברה שהם לא הובאו לשם כמקור מזון על ידי בני אדם.
פעילויות מים כמו שנורקלינג, גלישת רוח וסקי מים הם נפוצות. בשיא עונת הקיץ החוף יכול להיות עמוס וצפוף באנשים, מומלץ להגיע לחוף בשעות הבוקר המוקדמות.
מעמד השמורה
בגלל הייחודיות של המין הזה והעובדה שהוא נמצא בסכנת הכחדה במקומות אחרים, חוף ואי והיער שסביבו הוכרזו כשמורת טבע מוגנת.
נקודה מעניינת: בשנות ה-70 החוף הפך למוקד של קהילת ה"היפים", מה שגרם לנזק סביבתי כבד ליער. בעקבות זאת, הממשלה היוונית גידרה את האזור, ניקתה אותו והפכה אותו לאתר מוסדר כדי לשמר את "התושבים המקוריים" של החוף – הדקלים.