יהודי סלוניקי ציינו אתמול 70 שנה ביום בו אספו את היהודים בכיכר החירות בעיר

קהילת יהודי סלוניקי מתאספת בכיכר החירות בעיר לזכר יהודי סלוניקי
קהילת יהודי סלוניקי מציינים 70 שנה לגירוש היהודים בעיר

יהודי סלוניקי ציינו אתמול (יום שבת) 70 לשנה לאיסוף וגירושם של היהודים למחנות ההשמדה הנאציים במהלך מלחמת העולם השנייה. מאות אנשים התאספו בכיכר החירות של סלוניקי, אותו המקום בו נאספו היהודים והושפלו לעיני רבים על ידי כוחות הכיבוש הגרמנים ב-15 למרץ 1943. האנשים צעדו לתחנת הרכבת של העיר העתיקה שמשם יצאו הרכבות אל מחנות ההשמדה. טקס קצר נערך בתחנה והונחו פרחים על מסילת הברזל. בין הנואמים היה ראש העיר, יאניס ווטאריס וגם ניצולי שואה.

"ההנצחה היא כבוד של העיר סלוניקי. אבל יש אנשים שמסתכלים על עידן זה בנוסטלגיה ומחזירים את הסמלים הנאציים הישנים," אמר דוד שלתיאל, מנהיג הקהילה היהודית בעיר. הוא התייחס להופעתה של שחר מוזהב מפלגת הימין הקיצונית, מפלגה עם שורשי ניאו נאציים שפלשו לפרלמנט בפעם הראשונה בחודש יוני ופועלים כנגד המהגרים ביוון.

ב-15 למרץ 1943, 2,800 יהודים נשלחו אל מחנות ההשמדה. "היינו דחוסים 80 לכל קרון רכבת... כשהגיעו, הם שלחו ישר למשרפות ושמרו חלק מאיתנו לעבודה. הוכו לעתים קרובות על ידי השומרים", נזכר ניצול השואה משה העליון.

באוגוסט 1943, 46,091 יהודים גורשו למחנות ההשמדה אושוויץ בירקנאו. מתוכם, 1,950 שרדו. פחות מ-5,000 מתוך 80,000 היהודים שחיו ביוון שרדו. הרוב, לאחר שחזרו מהמחנות, עלו לישראל. כיום, הקהילה היהודיה בסלוניקי מונה פחות מ-1,000 אנשים, רוב מבוגרים מאוד. היהודים של סלוניקי היו יהודי ספרד, שעלו לעיר, אז חלק מהאימפריה העותומנית, לאחר שנת 1492 כדי להימלט מרדיפות בספרד.

מאות מצבות של בית קברות יהודי עתיק נמצאו בעיר סלוניקי

שרידי המצבות שנמצאו בסלוניקי
שרידי המצבות שנמצאו בסלוניקי

המשטרה היוונית הודיע השבוע כי נמצאו מאות מצבות ושברים מקברים יהודים שנהרסו בתקופת הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה. כ-668 מצבות ושברים נמצאו קבורים בחלקת אדמה בסלוניקי לאחר 70 שנה של חיפושים לאחר שבית הקברות היהודי המרכזי של העיר נהרס על ידי הנאצים.

ראש הקהילה היהודית בעיר דוד שלתיאל אמר כי המצבות שנמצאו מתוארכות משנת 1800 ועד מלחמת העולם השנייה. "זו ההיסטוריה שלנו." הוסיף "חוץ מהשמות של הנפטרים המצבות כוללות גם את עיסוקם כך שזה תיעוד היסטורי".

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – על יהדות יוון והשואה

מחר (יום שישי, ה27 בינואר) הוא יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. השואה היא מהאירועים הקשים שחווה העם היהודי, אירועים שהשפיעו על חייהם של יהודים רבים עד היום והכחידו קהילות שלמות. בפוסט זה אתמקד בקהילת יהודי יוון ואירועי השואה.

"שבת השחורה", הגרמנים ציוו על אלפי יהודים לצאת לכיכר בסלוניקי
"שבת השחורה", הגרמנים ציוו על אלפי יהודים לצאת לכיכר בסלוניקי שם הכו והשפילו אותם במשך יום שלם תחת השמש הלוהטת. קרדיט: יד ושם

לפני מלחמת העולם השנייה, קהילת יהודי יוון מנתה כ 77,000 נפש, כ1% מכלל האוכולוסיה. יהודים רבים הוגלו ליוון לאחר גירוש ספרד. יהודי סלוניקי היוו מעל ל55,000 תושבים.

קהילת יהודי סלוניקי הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות והחשובות באירופה כולה. המעמד של היהודים היה טוב ורובם עסקו במסחר ותעשייה.

דוד בן גוריון כתב באחד ממכתביו על סלוניקי: "עיר יהודית שאין כמוהה בעולם וגם לא בארץ ישראל". סלוניקי הייתה עיר מסחר חשובה בעיקר עקב היותה עיר הנמל השנייה בגודלה ביוון.

ב-9 לאפריל 1941, נכבשה יוון על ידי האיטלקים בסיוע גרמניה. האיטלקים כבשו את רוב שטחה של יוון והגרמנים השתלטו על סלוניקי, מקדוניה, תראקיה המזרחית ועל האי כרתים. הגרמנים הקימו משטר צבאי ביוון. עם כניסת הגרמנים סגרו עיתונים של הקהילה היהודית, נסגרו בתי ספר ונלקחו נכסיהם ורכושם של יהודים רבים.

ב-11 ביולי 1942 הגרמנים ציוו על כתשע אלף יהודים להתאסף בכיכר החירות בעיר, שם השפילו והכו אותם לעיניהם של רבים תוך שהם מצווים יהודים לבצע תרגילים שונים במשך יום שלם בשמש הלוהטת. האירוע כונה על ידי היהודים בסלוניקי: "שבת השחורה". מאז התחילו להטיל גזרות שונות על היהודים ביניהם עבודות כפייה.

בספטמבר 1943, הגרמנים נכנסו אל שטחי השליטה של הכוחות האיטלקים ובכך השתלטו על כל יוון. היהודים החלו להישלח אל מחנה ההשמדה באושוויץ. כ55,000 מיהודי יוון המהווים כ90% מהאוכלוסיה הושמדו בשואה. בסלוניקי נשארו רק 2000 יהודים.

סיפורו של חיים רפאל, ניצול קהילת יהודי סלוניקי

קהילה שלמה כמעט הושמדה לחלוטין, תרבות שלמה הלכה. כל אדם שנהרג היה עולם ומלואו. תחשבו גם כמה יהודים היו יכולים להיוולד ללא אירועי השואה. האירועים האלה חרצו את גורלו של העם היהודי. זה גורם לתהות מהם חייו של אדם ומה המשמעות לחיים. תחשבו על ניצולי שואה שזכו להגיע לארץ אבל לא זכו לחיות בה כי נהרגו בה במלחמה. ואלו שזכו לחיות נשארו עם כאב וייסורים קשים שחלקם עברו גם לילדיהם. לא נותרו מילים.

קראו עוד על יהדות יוון

דילוג לתוכן