כתבות

הסוכנות היהודית לישראל תעניק סיוע כלכלי לקהילת יהודי יוון

הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תסייע לקהילה היהודית ביוון
הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תסייע לקהילה היהודית ביוון

הסוכנות היהודית הודיעה כי תסייע לקהילת יהודי יוון שנמצאת כעת במשבר כלכלי רציני. חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית לישראל החליטו על הענקת סיוע על סך מיליון דולר למשך שנתיים כדי לסייע ולהבטיח את המשך הפעילות של מוסדות קהילתיים ביוון וגם כדי לחזק את הקשר עם ישראל. בנוסף לפתח תוכנית עלייה ליהודים שרוצים לעזוב את יוון ולעלות לארץ ישראל. ארגונים יהודים אחרים הצטרפו למהלך ומציעים כבר סיוע לקהילה. ביוון כיום כ5,000 יהודים מתוכם 3,500 יהודים באתונה וכ-1,000 בסלוניקי על פי נתוני הסוכנות היהודית. הקהילה היהודית ביוון מחזיקה במוסדות שונים ביניהם בתי כנסת, בתי ספר יהודים, מוזיאונים ועוד. ללא הסיוע אין לדעת מה יקרה לאותם מוסדות ואני בטוח שאתם מבינים את החשיבות הגדולה שלהם. בנוסף יש אנשים מבוגרים בקהילה החיים בעוני וזקוקים לעזרה עבור צרכים בסיסיים כגון מצרכי מזון ושכר דירה. צריכים גם להעריך ולזכור שלפני המשבר הקהילה היהודית ביוון תרמה הרבה לארגונים בארץ ובעולם. עכשיו צריכים לעזור להם.

"Apo Deftera" – פאנוס קיאמוס – מילות השיר ביוונית ותרגום לעברית

שלום לכל הגולשים, כפי שהבטחתי מידי שבוע אתרגם שיר של זמר אחר. היום אתרגם את השיר "Apo Deftera" של הזמר פאנוס קיאמוס. באותה הזדמנות אני רוצה לציין כי העולם היווני יחגוג 5 שנות פעילות בחודש מרץ הקרוב ויערך להשקה של מספר שירותים השנה. פרטים נוספים יפורסמו בקרוב.

פאנוס קיאמוס - "Apo Deftera"

מילות השיר באנגלויוונית:

Savvato vradi kai sta xeria to tilefono
psaxno ena filo gia na vgo
thelo na pio, thelo na po, thelo na spaso
me xilious tropous pali tha se kseperaso

Alli mia mera xoris esena
alli mia mera... ma tha t'alakso ola afta

Apo deftera tha pakso na kapnizo
tha stamatiso na pino kai na vrizo
xoris esena tha pao parapera
ma tha ti kano tin arxi apo deftera

Esvisa, to tsigaro anavo to epomeno
sto kapno na vro parigoria
thelo na vgo, thelo na po na ksnixtiso
ton eafto mou kai ti tixi mou na vriso

Alli mia mera xoris esena
alli mia mera... ma tha t'alakso ola afta

Apo deftera tha pakso na kapnizo
tha stamatiso na pino kai vrizo
xoris esena tha pao parapera
ma tha ti kano tin arxi apo deftera

תרגום לעברית:

ערב שבת וידיי על הטלפון
מחפש מישהו לצאת איתו
אני רוצה לשתות, לדבר, לשבור
אני ימצא אלפי דרכים להתגבר עלייך

יום אחר בלעדייך
יום אחר אבל אני הולך לשנות הכל

ביום שני אני אפסיק לעשן
אני אפסיק לשתות ולקלל
בלעדייך אני אלך יותר
אבל אני אתחיל מחדש ביום שני

מכבה... מדליק את הסיגריה הבאה
כדי למצוא נחמה בעשן
אני רוצה לשתות ולדבר עד הבוקר
לקלל את עצמי והמזל שלי

יום אחר בלעדייך
יום אחר אבל אני הולך לשנות הכל

ביום שני אני אפסיק לעשן
אני אפסיק לשתות ולקלל
בלעדייך אני אלך יותר
אבל אני אתחיל מחדש ביום שני

הולכים יוון: פרויקט הנועד לתמוך באזרחים היוונים בתקופת המשבר

יוון ואזרחיה נמצאים כעת בתקופת משבר קשה הפוגעת בחיי היום יום של אזרחים רבים, התקווה היא הדבר היחיד שיחזיק אותם. הצוות היווני של גו'ני ווקר הפיק קמפיין פרסום ששמו "ממשיכים ללכת יוון" ומטרתו לעודד ולתת תקווה לאזרחי יוון לעתיד. ההפקה מבוססת על השיר המפורסם "לעולם לא תלך לבד" שמעודד אנשים להמשיך להתקדם גם בזמנים קשים.

על פרוייקט "ממשיכים ללכת יוון" (ביוונית)

יורגוס צאליקיס – "Ksexna Ta Palia" – מילות השיר ביוונית ותרגום לעברית

בוקר טוב לכולם! לבקשת הגולשים, אתרגם היום את השיר "Ksexna Ta Palia" של הזמר יורגוס צאליקיס. אני משתדל להתייחס לרוב הבקשות שלכם ובקרוב אני מקווה מאוד גם למצוא זמן להמשיך עם שיעורי לימוד היוונית. רק חשוב לי מאוד שתעריכו, זכרו להגיב, ללחוץ על כפתור הלייק ולשתף לחברים. תוכלו לעקוב גם אחר עדכוני הפייסבוק האישי שלי, לחצו על כפתור "Subscribe" או "הירשם/י כמנוי/ה" למטה.

יורגוס צאליקיס - "Ksexna Ta Palia"

מילות השיר באנגלויוונית:

Ksexna pos ego me xilies dio girnousa ekso
xoris na sto exo pei
ksexna ta ego, allo den boro
giati thelo na maste mazi

Ksexna ta palia, ola tha ta ftaikso fos mou
allaksa miala giati eisai o theos mou
ksexna tis palies, tis kakies tis anamniseis
o paradeisos se perimenei an giriseis

Ksexna pos emeis mexri tis treis
de vriskomastan pote sto spiti afto
ksexna pos esi isoun ekei
ki ego eleipa kai gia tous dio

תרגום לעברית:

תשכחי שאני מסתובב בחוץ עם אלף ושתיים בחורות
מבלי לאמר לך
תשכחי מזה, אני לא יכול אחרת
בגלל שאני רוצה שנהיה ביחד

תשכחי את העבר, אני יתקן עבורך הכל אור שלי
שינתי את דעתי, בגלל שאת האלוהים שלי
תשכחי את הזכרונות הרעים של פעם
אם תחזרי יחכה לך גן עדן

תשכחי שאנחנו עד שלוש
שאת אף פעם לא בבית
תשכחי שהיית שם
ואני הייתי רחוק משניכם

בשורה משמחת לאוהבי החיות: יוון אוסרת לראשונה על בעלי חיים בקרקס

יוון אוסרת על בעלי חיים בקרקס
יוון אוסרת על בעלי חיים בקרקס

יוון נהפכה למדינה הראשונה באירופה שאוסרת על כל סוג של פעילות עם בעלי חיים בקרקס. ארגונים לזכויות בעלי חיים בעולם דיווחו שהמהלך גובה על ידי יותר מחמישים ארגונים מקומיים המגנים על זכויות בעלי חיים, ארגון ADI וקרן צער בעלי חיים ביוון. שבעה מדינות מאירופה כולל אוסטריה, פורטוגל, דנמרק וקרואטיה אסרו בהדרגה את השימוש של חיות בר בלבד בקרקס אך החוק היווני אוסר על כל סוג של בעל חיים. ארגון ADI תיעד התעללויות נוראיות בבעלי חיים בקרקסים ביוון כגון גורי נמרים שהורעבו והובלו בכלובים קטנים על משאיות, קרנף שהוכה במוטות ברזל ומקרים נוספים. בשנת 2009 הפכה בוליביה למדינה הראשונה בעולם לאסור על בעלי חיים בקרקס. סין הלכה בעקבותה בשנת 2011. בארצות הברית, חוק צער בעלי חיים אקזוטיים כגון פילים ונמרים אך עדיין בגדר הצעת חוק בלבד. האיסור ביוון הושפע מאוד מפעילות ארגוני זכויות בעלי חיים ברשתות החברתיות. העולם היווני תומכת בהגנה על הטבע ועל זכויות בעלי חיים ותדאג לפרסם עדכונים נוספים בנושא - נשמח לראות את תמיכת הגולשים - הגיבו והשפיעו.

2011 הייתה השנה הטובה ביותר עבור התיירות ביוון

2011, שנת התיירות הטובה ביותר ביוון
2011, שנת התיירות הטובה ביותר ביוון

שנת 2011 הייתה השנה הטובה ביותר עבור התיירות היוונית, כך עולה מנתונים שפורסמו על ידי ארגון התיירות היווני הנוגע ל13 שדות התעופה הגדולים במדינה. על פי סוכנות החדשות באתונה, כניסות התיירים בשדות התעופה ברחבי יוון עלה ב8.65 אחוז בחודשים ינואר-דצמבר 2011 עם 11,528,782 כניסות תיירים לעומת 10,611,219 תיירים בתקופה המקבילה בשנת 2010. ארגון התיירות היווני ציין כי הכניסות לכל שדות התעופה ברחבי המדינה למעט שדה התעופה באתונה אלפתריוס ואניזלוס רשמו עליות ביניהם גם האיים רודוס וקוס שהיו מבין המובילים ברשימה, עם עלייה של 22.06 אחוזים ברודוס ו22.41 אחוזים בקוס. עליות משמעותיות נרשמו גם בהרקליון, כרתים (12.59 אחוז), חאניה, כרתים (10.57 אחוז) וסלוניקי (11.25 אחוז). לעומת זאת שדה התעופה הבינלאומי אלפתריוס וניזלוס רשם ירידה של 3.64 בכניסות. כניסות תיירים זרים בשדות התעופה היוונים בחודש דצמבר בלבד הגיעו ל186,095, עליה של 1.45 אחוזים מול החודש המקביל בשנת 2010. מספר כניסות התיירים השנתי הכולל בשנת 2011 עומד על כ16.5 מיליון עם רווחים מתיירות של יותר מ10 אחוזים בהשוואה לשנת 2010.
האם ליוון יש תקווה לשנת 2012? כתבו לנו מה אתם חושבים.

אתונה הקטנה – סרטון וידאו מדהים על בירת יוון מנקודת מבט מיניאטורית

ברצוני לשתף אתכם בסרטון וידאו שמצאתי ברשת המציג את אתונה, בירת יוון מנקודת מבט מיניאטורית. הוידאו הופק על ידי הצלם אמנואיל פאפאדופולוס. צפייה מהנה!

"שיר השירים" מתוך הבלדה על מאוטהאוזן – יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

היום, ה27 בינואר הוא היום הזיכרון הבינלאומי לשואה. בהמשך לפוסט הקודם שלי על יהדות יוון והשואה אפרסם היום יצירה של המלחין מיקיס תאודוראקיס שמילותיה נכתבו על ידי ניצול השואה יאקובוס קמבנליס. אחד מהשירים העצובים והמרגשים ביותר שנכתבו.

תרגמתי את מילות השיר לעברית:

אהובתי, כמה יפה היא
בשמלה היומיומית שלה
עם סיכה בשערה
אף אחד לא יודע איזה יפה היא הייתה
נערות צעירות של אושוויץ
נערות צעירות של דכאו (מחנה ריכוז)
האם ראיתם את אהובתי?
ראינו אותה במסע ארוך
כבר לא היה לה את השמלה שלה
או סיכה על שערה

האהבה שלי, כמה יפה היא
מפונקת על ידי אמה
והנשיקות של אחיה
אף אחד לא ידע כמה היא יפה
נערות צעירות מאוטהאוזן
נערות צעירות של בלזן
ראיתם את האהבה שלי?
ראינו אותה בכיכר הקפואה
עם מספר בידה הלבנה
ועם טלאי צהוב על לבה

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – על יהדות יוון והשואה

מחר (יום שישי, ה27 בינואר) הוא יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. השואה היא מהאירועים הקשים שחווה העם היהודי, אירועים שהשפיעו על חייהם של יהודים רבים עד היום והכחידו קהילות שלמות. בפוסט זה אתמקד בקהילת יהודי יוון ואירועי השואה.

"שבת השחורה", הגרמנים ציוו על אלפי יהודים לצאת לכיכר בסלוניקי
"שבת השחורה", הגרמנים ציוו על אלפי יהודים לצאת לכיכר בסלוניקי שם הכו והשפילו אותם במשך יום שלם תחת השמש הלוהטת. קרדיט: יד ושם

לפני מלחמת העולם השנייה, קהילת יהודי יוון מנתה כ 77,000 נפש, כ1% מכלל האוכולוסיה. יהודים רבים הוגלו ליוון לאחר גירוש ספרד. יהודי סלוניקי היוו מעל ל55,000 תושבים.

קהילת יהודי סלוניקי הייתה אחת מהקהילות היהודיות הגדולות והחשובות באירופה כולה. המעמד של היהודים היה טוב ורובם עסקו במסחר ותעשייה.

דוד בן גוריון כתב באחד ממכתביו על סלוניקי: "עיר יהודית שאין כמוהה בעולם וגם לא בארץ ישראל". סלוניקי הייתה עיר מסחר חשובה בעיקר עקב היותה עיר הנמל השנייה בגודלה ביוון.

ב-9 לאפריל 1941, נכבשה יוון על ידי האיטלקים בסיוע גרמניה. האיטלקים כבשו את רוב שטחה של יוון והגרמנים השתלטו על סלוניקי, מקדוניה, תראקיה המזרחית ועל האי כרתים. הגרמנים הקימו משטר צבאי ביוון. עם כניסת הגרמנים סגרו עיתונים של הקהילה היהודית, נסגרו בתי ספר ונלקחו נכסיהם ורכושם של יהודים רבים.

ב-11 ביולי 1942 הגרמנים ציוו על כתשע אלף יהודים להתאסף בכיכר החירות בעיר, שם השפילו והכו אותם לעיניהם של רבים תוך שהם מצווים יהודים לבצע תרגילים שונים במשך יום שלם בשמש הלוהטת. האירוע כונה על ידי היהודים בסלוניקי: "שבת השחורה". מאז התחילו להטיל גזרות שונות על היהודים ביניהם עבודות כפייה.

בספטמבר 1943, הגרמנים נכנסו אל שטחי השליטה של הכוחות האיטלקים ובכך השתלטו על כל יוון. היהודים החלו להישלח אל מחנה ההשמדה באושוויץ. כ55,000 מיהודי יוון המהווים כ90% מהאוכלוסיה הושמדו בשואה. בסלוניקי נשארו רק 2000 יהודים.

סיפורו של חיים רפאל, ניצול קהילת יהודי סלוניקי

קהילה שלמה כמעט הושמדה לחלוטין, תרבות שלמה הלכה. כל אדם שנהרג היה עולם ומלואו. תחשבו גם כמה יהודים היו יכולים להיוולד ללא אירועי השואה. האירועים האלה חרצו את גורלו של העם היהודי. זה גורם לתהות מהם חייו של אדם ומה המשמעות לחיים. תחשבו על ניצולי שואה שזכו להגיע לארץ אבל לא זכו לחיות בה כי נהרגו בה במלחמה. ואלו שזכו לחיות נשארו עם כאב וייסורים קשים שחלקם עברו גם לילדיהם. לא נותרו מילים.

קראו עוד על יהדות יוון

דילוג לתוכן